חיי יום-יום מבט ריאליסטי

הצלחה מטאורית מסקרנת מאוד. אך הייתי רוצה להביא עוז זוית ראייה שתהייה מונחת ליד המצויינות:

רבים מהאנשים המאמינים בגישה ריאליסטית חולקים מכנה משותף – ניסיון חיים מגוון. עבור האדם הממוצע ההגשמה הרבה יותר יומיומית. ההבנה שרוב בני האדם לא יגיעו לפסגת ההישגים בתחום העניין שלהם, לא אומרת שאנשים לא יכולים ליהנות מהצלחות. הצלחה היא עניין נגיש יותר משנהוג לחשוב.

מכיוון שהמטרות היומיומיות שלנו הרבה יותר קרובות לקרקע, הטכניקות להשגתן צריכות להיות כאלה גם הן. כשאנו מרחיקים את היעדים שלנו מנטלית, הם אפופים באור זרקורים ואבק כוכבים. מה שכשזה נוגע להצלחה גרנדיוזית של אינדיבידואלים, לא קיימת נוסחה שניתן לשחזר.

במקום לצעוד בטביעות רגליהם של ענקים, יותר ריאלי לעשות צעדים קטנים שמתאימים לסדרי החיים שלנו. בקיצור, להפוך לחובבנים. לא אחת אנו מקשרים חובבנות לרמת ביצוע ירודה, אבל זו כלל לא ההגדרה הראויה. אפשר לחשוב על חובבן כ"מתרגל עקבי של הרגל בריא". מעבר לכך, חובבנות יכולה לנוע על טווח ביצועים עצום, החל מדרגת מתחיל לשם הכיף ועד לסמי-מקצוענות. כמידת ההשקעה - מידת השיפור.

ולכן, אולי נתבונן על גישה אחרת: להתחיל בקטן. הכי חשוב זה לפתח את ההרגל ולהפוך אותו לאחד מאותם דברים שאנו עושים באופן קבוע כבדרך אגב, כמו קניות בסופר. ברגע שנכנסנו ללופ, השמיים הם הגבול. איש לא אומר שאתם לא יכולים להיות מוצרט הבא, אבל קודם לכן כדאי לנסות להתחיל להיות אתם, במסגרת האפשרויות העומדות לרשותכם בזמן הנתון.

היזם והבלוגר דריוס פורו טוען בפוסט בבלוג שלו כי הצלחת-אינסטנט היא אשליה, "הצלחה אמיתית מתרחשת כשאנו מתמקדים בדבר אחד בכל פעם", מסביר פורו. "אתה רוכש כישור אחד. אחר כך עוד אחד. אתה מסיים פרויקט אחד. אחר כך עוד אחד. עם הזמן, ההישגים שלך נערמים כדי ליצור מיומנות מרשימה".. אנחנו מגיעים להישגים משמעותיים כאשר אנו ממוקדים בעיסוק לאורך זמן.

#בועתמחשבה