מחוננים, משפחותיהם ומערכת החינוך

כהורים, אנשי חינוך וכמטפלים נושא המחוננים קרוב לליבנו בפן האישי, החברתי והמקצועי.

במבט האישי, כהורים למחוננים נחשפנו למצוקות, דילמות ואתגרים העוטפים את חיי ילדינו ומבקשים מענים מורכבים ברמה הקוגניטיבית, הרגשית והחברתית.

המבט הכללי, החברתי, חשף אותנו לנתוני מצוקה נרחבים יותר.

מהם הצרכים החברתיים-רגשיים של ילדים מחוננים?

בשיחות אישיות מדברים המחוננים על מצוקה חברתית. הם מצביעים על סימפטומים של חרדה חברתית הגוררת הימנעויות חברתיות וגורמים המשמרים את ההימנעות כמו הצדקה להתמקד בלימוד, ומכאן מעגל גדל של הימנעות ומצוקה. הם מצביעים על צורך בהרחבת מיומנויות בין אישיות. מצביעים גם על הפתעות מול קושי וחוסר מיומנות להתמודד עם חוסר הצלחה או הצטיינות, ציפייה שלהם מעצמם וציפיות הסביבה.

יש הגדרות רבות למחוננות. מהן השמות דגש על פוטנציאל ומהן שעל מימושו כבוגר (דוד, 2014).

במידה רבה, הצרכים של ילדים מחוננים הם כמו של ילדים אחרים. הם עוברים את אותם שלבי ההתפתחות, למרות שלעיתים קרובות זה קורה בגיל צעיר יותר (ווב וקלארק 1993). קל יותר להמשיג את הצרכים של ילדים מחוננים במונחים הקשורים לצרכים העולים בעקבות אינטראקציה עם מבנים סביבתיים כגון משפחה, ביה"ס או השתייכות תרבותית, וצרכים פנימיים הקשורים למאפיינים הייחודיים לילד המחונן. רצוי להתייחס אל מספר תכונות אישיותיות ואינטלקטואליות המאפיינות ילדים מחוננים. מאפיינים אלו יכולים להיות נקודות חוזק אך גם יכולים להוות מקור אפשרי לבעיות (קלארק 1992, סיגוי 1974).

לעיתים קרובות שילובים שונים של מאפיינים אלו מובילים לדפוסי התנהגות, כגון:

התפתחות לא אחידה – מיומנויות מוטוריות, במיוחד מיומנויות של מוטוריקה עדינה, לעיתים קרובות מתפתחות יותר לאט מאשר יכולות המשגה קוגניטיבית, במיוחד בקרב ילדים מחוננים בגיל הרך ( ווב & קליין 1993). ילדים אלו יכולים 'לראות בעיני רוחם' את מה שהם רוצים לעשות, לבנות או לצייר, אולם המיומנויות המוטוריות החסרות לא יאפשרו להם להשיג את מטרותיהם. כתוצאה מכך הם עלולים לחוש תסכול שיבוא לידי ביטוי בהתפרצויות רגשיות.

יחסים עם בני גילם – ילדים מחוננים בגיל הרך ובכיתות הנמוכות של ביה"ס היסודי (במיוחד מחונני על) נוטים לארגן אנשים ודברים. חיפושם אחר עקביות בא לידי ביטוי במיוחד ב- 'חוקים' שהם מנסים להחיל על אחרים. הם ממציאים משחקים מורכבים ומנסים לארגן את חבריהם למשחק ובכך יוצרים לעיתים קרובות תרעומת בקרב בני גילם.

ביקורת עצמית מוגזמת – היכולת של ילדים מחוננים לצפות אפשרויות ואלטרנטיבות יכולה לאפשר להם לראות דמיונות אידיאליסטיים לגבי מה שהם יכולים להיות, ובו בזמן לנזוף בעצמם בגלל שהם רואים כיצד הם נכשלים להיות אידיאל זה (אדרהולט-אליוט 1989, פאוול & האדן 1984, וויטמור 1980).

פרפקציוניזם – השילוב בין היכולת של הילד המחונן לראות כיצד יוכל לפעול באופן אידיאלי לבין אינטנסיביות רגשית, מוביל ילדים מחוננים רבים לפתח ציפיות לא ריאליות מעצמם. כ- 15%-20% מהילדים המחוננים במיוחד עלולים להיות מעוכבים באופן משמעותי בשלבים מסויימים במהלך לימודיהם, ואף גם בהמשך חייהם בשל פרפקציוניזם.

הימנעות מלקיחת סיכון – באותה דרך בה רואים ילדים מחוננים אפשרויות לפעולה, הם גם חוזים בעיות אפשריות בביצוע פעילויות אלו. הימנעות מבעיות אפשריות יכולה להתבטא גם הימנעות מלקיחת סיכון, ויכולה לגרום לתת משיגות (ויטמור 1980).

בעיות הנובעות ממקורות חיצוניים:

תרבות ונורמות בית ספרית – ילדים מחוננים, בהגדרתם, הנם יוצאי דופן בהשוואה לבני גילם, לפחות ביכולותיהם הקוגניטיביות, וזקוקים לחוויות חינוכיות שונות (קליין & ווב 1992). בתי ספר לעומת זאת מקבצים ילדים בדרך כלל על פי גילם. לילד מחונן יש לעיתים קרובות דילמה – להיות קונפורמי ולהיענות לציפיות הסביבה אשר מותאמות לילד הרגיל או להיחשב לנונקונפורמיסט.

ציפיות של אחרים – ילדים מחוננים, בפרט אלו שהנם יותר יצירתיים - אינם קונפורמיים. נונקונפיקמיסטים מטבעם מפרים או מאתגרים מסורות, נהלים וטקסים, חוקים או ציפיות.

יחסים עם בני גילם – מי הם בני הגיל עבור הילד המחונן? ילדים מחוננים זקוקים למספר קבוצות של בני גיל מאחר ותחומי העניין שלהם הנם מגוונים. רמת יכולתם הגבוהה מקדימה את זו של בני גילם ועשויה לעודדם למצוא קשר עם ילדים בוגרים מהם. הם יכולים לבחור בני גיל על ידי קריאת ספרים (האלסטד 1994). ילדים כאלה לעיתים קרובות נחשבים כמתבודדים. הקונפליקט בין התאמה לקבוצת בני הגיל לבין הצורך בפרטיות יכול להיות מלחיץ עבורם.

מצב רגשי –במובן של להיות כועס על עצמו או להיות במצב של שליטה מועטה. במספר משפחות, הערכה מתמדת או ביקורת על ביצוע של הילד או של אחרים – הנן בגדר מסורת.. דיכאון ותת משיגות אקדמית יכולות לכן להתגבר. לעיתים גם השמה לא מתאימה יכולה לגרום לילדים מחוננים לחוש שהנם לכודים בעולם הנע באיטיות. דיכאון יכול להיגרם אז כתוצאה מתחושות הילד שהוא לכוד במצב שאינו בר שינוי.

בעיית הגיל הרגשי - שני-צינוביץ מציינת כי אצל מחוננים היכולת המנטלית מתפתחת מהר מאוד בעוד שהגיל הכרונולוגי והרגשי מתפתח בקצב ממוצע. "להתפתחות כזו יש השפעה ברמה התוך-אישית, כשיכולות מסוימות מתפתחות מהר יותר מיכולות אחרות, דבר היוצר פערים בתוך העצמי. מומלץ לנתב את האינטליגנציה הגבוהה לפעילויות שייצרו סביבה מעשירה וסקרנית ויחד עם זאת לא יתמקדו אך ורק בתחום האקדמי".

יהודית סעדון, פסיכולוגית חינוכית ומרצה בקורס להכשרת מורים לילדים מחוננים ומוכשרים במכללה האקדמית לחינוך גורדון, מציינת כי המאפיין הבולט והחשוב של ילדים מחוננים הוא הפער בין הקוגניציה המפותחת שלהם לבין תהליכים שונים, כמו התפקוד היומיומי, שלעיתים לוקה בחסר כמו יכולות חברתיות וכו'. לדברי סעדון, פערים אלו, שיחסית לאנשים רגילים הם גדולים, יוצרים בלבול גם ביחסים עם ההורים. "הפערים הללו גורמים לחוויה רגשית מבלבלת אצל המחוננים: מצד אחד הם חכמים ומוכשרים, ומצד שני לא בכל תחום. במקרים רבים מצטרף לעניין חוסר ההבנה של הסביבה, אם זו המורה שמעירה לא פעם על השכחנות, או ההורים שמעירים בהגזמה על החדר המבולגן. הסביבה לא קולטת את הפער והילד המחונן גדל עם דימוי עצמי נמוך של 'אני לא מספיק טוב', כי כולם מנסים לתקן אותו במקומות שקשה לו. "זה יוצר מתח וחרדה אצל הילד שחושב שהוא לא יכול לסמוך על עצמו מספיק, ואז, במקום בו הילד הכי זקוק לעזרה, הוא נשאר לבד ובחוכמתו מתחמק מהתמודדות. כלומר, הרבה מהדימוי העצמי של מחוננים נוצר כתוצאה מהפערים (טרבלסי- חדד, 2005).

יחסים בתוך המשפחה - משפחות משפיעות במיוחד על התפתחות של יכולת חברתית ורגשית. הורים חסרים בידע, או חסרים תמיכה להורות מותאמת פתרונות (Webb, 1994) . למאפיין משמעותי כמחוננות ישנה השפעה מיוחדת על המשפחה, והוא דורש הסתגלות מסוימת בדינאמיקות המשפחתיות ובאינטראקציות הורה-ילד. מרבית ההורים מעוניינים באיתור ילדם כמחונן – ולא הרבה מעבר לזה. הם אולי אינם יודעים, שכדי שהמחוננות תצא מהכוח אל הפועל הילד צריך לבנות את עמוד השדרה הרגשי שלו בצורה איתנה, בצורה בה יהיה "מקום של כבוד" ליכולותיו המוטוריות העדינות והגסות, ליכולותיו החברתיות והרגשיות, וכמובן –ליכולותיו הקוגניטיביות (דוד, 2014).

דווקא בילדות המוקדמת קשה מאוד, לעיתים קרובות, לספק לילד המחונן את צרכיו הקוגניטיביים והחברתיים. הסיבה העיקרית לכך היא, שהיצע הפעילויות עבור ילדים מחוננים לפני גיל בית הספר קטן עד-מאוד. ילדים צעירים נמצאים, מטבע הדברים, בחברת ילדים בני גילם, וברוב המקרים בלתי אפשרי להפגיש אותם על בסיס קבוע עם ילדים בעלי יכולות דומות לשלהם. מאחר שהיכולות החברתיות נבנות אך ורק על ידי אינטראקציה, קורה פעמים רבות שמספר האינטראקציות החברתיות המזדמנות לילדים מחוננים צעירים עם בני גילם הוא נמוך, ולכן אינן מאפשרות גדילה רגשית וחברתית. במקרים הקשים יותר, שבהם הילד טרם למד "על מה אסור לדבר" או "איזו בדיחה כדאי לספר", הילד המחונן עלול לסבול מהצקות, לעג, כיוניי גנאי ותוויות שליליות כאשר בני גילו חשים בשונותו (דוד, 2014).

מחוננות היא, כפי שכבר נאמר, פוטנציאל למצוינות (זיו, 1980). פירושה הוא: בתוך הילד טמון זרע, שאם יושקה כהלכה, יטופל ויטופח בכל ההיבטים הקיימים, יש סיכויים טובים שהזרע יישא פרי, והילד, כאשר יהיה אדם בוגר, יתרום מיכולותיו לאנושות בתחום הספרות, האמנות, המתמטיקה, המדעים, הרפואה – או בכל תחום אחר. קיימת נטייה חזקה בקרב הורים ומורים להניח, ש"אם הילד מחונן – הוא יגיע להישגים". ובכן – הנחה זו אין לה קשר הדוק עם המציאות. . לרוע המזל, הרוב המוחלט של הילדים שמאותרים בארץ כמחוננים לא ממצים את הפוטנציאל הטמון בהם. כ- 3000 ילדים כל שנה מאותרים בישראל כמחוננים; כ- 2000 נוספים מאותרים כמצטיינים וכמוכשרים (דוד, 2014).

מה לעשות?

מניעת בעיות:

הורים - הורים חשובים במיוחד במניעת בעיות רגשיות וחברתיות של ילדיהם. להורים נחוץ מידע וייעוץ מותאם. מיקוד בהורים של ילדים צעירים – בעיות נמנעות בדרך הטובה ביותר כאשר ההורים מעורבים בחיי ילדיהם הצעירים. הורים נדרשים להבין את המאפיינים שגורמים לילדים מחוננים להיראות שונים או מקשים.

חינוך - שימוש בגמישות חינוכית – ילדים מחוננים זקוקים לחינוך שונה וליותר התנסויות חינוכיות גמישות. עבודה מול ועם בית הספר.

טיפול - ויסות רגשי, חיזוק ברמת יחסים בין אישיים, תרגולים ויצירת הרגלים חדשים.

יצירת סביבות מפגש עם ילדים דומים

עבודה על המקומות החלשים:

עבודה = מאמץ, השקעה.

חיזוק הנחישות - אימון למאמץ, לימוד מתמשך, כישלון כאתגר, משמעות, כוח רצון, כושר התאוששות.

הכרות וקשר עם רגשות - סט כלים בנושא ויסות רגשות - לא לפעול מתוך הרגש, לא להימנע מרגש

כישורים חברתיים - מחוננים הרבה פעמים חושבים שלא צריך לשתף פעולה, לא צריך אנשים. תרגול עבודה בצוותים, הרחבת קבוצת התייחסות דרך הפלטפורמה ושימוש במיומנויות נרכשות. הכרת תודה חברתית.

חרדה חברתית - הכרת המעגל, מחשבות, רגשות, התנהגות, הימנעות, שינוי הרצף.

איך לעשות?

הדרכה ותמיכה הורית - הקניית ידע, הדרכה, בירור עמדות, יצירת קבוצות דיון של הורים – אופייני הוא שלהורי ילדים מחוננים יש מעט הזדמנויות לדבר עם הורי ילדים מחוננים אחרים. קבוצות דיון מספקות הזדמנויות לשתף בטיפים של הורות וחוויות של גידול ילדים. חוויות אלו מספקות פרספקטיבה כמו גם מידע ייחודי (ווב & דוורייז 1993). ( Webb, 1994).

חינוך - הדרכה בבתי הספר לצוותים, ידע, צרכים, איזון , חשיבות ותגמול על מאמץ, עבודה, נחישות והתמודדות.

טיפול - שימוש בכלי C.B.T. הבנת הקשר בין מחשבה – רגש - התנהגות. זיהוי המציאות והבחנה בינה לבין הפרשנות. הכרת מחשבות אוטומטיות, בניית מחשבות חלופיות ושינוי התנהגות דרך עבודה, אימון, נחישות. אימוני כושר למוח. אני מרגיש כמו שאני חושב, ומתנהג כפי שאני מרגיש.

זיהוי טעויות חשיבה - מחשבות שלא מותאמות למציאות, עיוותי חשיבה. להבחין בין עובדה להמצאה. למשל, כתבה - האם עובדות או המצאה?סטיגמות.

זיהוי ולימוד הרצף אירוע-פרשנות-רגש-התנהגות - למשל, משחק במציאות-משחק וירטואלי - אירוע-מחשבות-רגשות-התנהגות. למשל, מבוך-לחפש בורות - מחשבות אוטומטיות-זיהוי-הכרות-שינוי המחשבות למותאמות למציאות.

הרחבת קשת רגשות - חשיפה למילון רגשי רחב, זיהוי, מציאת יתרונות וחסרונות, הבנת הרצף וזיהוי הסולם הרגשי. רכישת סל תגובות כדי לנהל את הרגש - לזהות את המציאות ולפעול לניהול תגובה.

ניהול רגשי-ויסות רגשות-התמודדות פונקציונאלית. הרחבת קשת רגשות - מחסן הרגשות. לכל רגש יש תפקיד והוא לבדוק משהו במציאות:

עלבון- מה מצב הכבוד שלי? תסכול- מה לא קיבלתי? כעס-לא הוגן-ממה נפגעתי?

תפקיד הרגשות השונים העיקריים, להקשיב אך לא לפעול מתוכם. רגשות הם לא תכנית פעולה אלא אינפורמציה חשובה ששולחת לבדוק במציאות

עבודה - למשל, משחקי נקודות לא על הישגים אלא על עבודה ומאמץ.

נחישות - להפסיק להחמיא על יכולות אלא רק על עבודה. להשקיע מאמץ כדי להשיג הישגים לימודיים. ליצור מצבי כישלון ולצבור נקודות על התמודדות עם הכישלון. לקום מהכישלון - נחישות אימון שרירי הרצון והנחישות למול כישלונות - מתמודד עם קושי, עושה מה שלא בא לי, בונה שרירי כוח רצון ונחישות.

יחסים בין אישיים - נקודות על שיתופי פעולה, משימות עם אופציה לעבוד בשיתוף או לבד. יותר נקודות למי שעובד יחד.

מיומנויות תקשורת - שיחה, אמפטיה, זיהוי רגשות של האחר, כניסה לנעלי האחר - מה הוא מרגיש? מה היית עושה במקומו?

חרדה חברתית - מעגל החרדה הכללי והאישי, בחינת מחשבות, רגשות, שינוי מחשבות ובניית מדרג חשיפה אישי.

מתן רקע וידע - חקר המוח - התפתחות אינטליגנציה מתוך מאמץ וכישלונות. נעשים קשרים ומתפתחות סינפסות ככל שמתאמנים. פיתוח הקורטקס הקדמי האחראי על המוח המאוחר, האיטי.

רגיעה - מיינדפולנס, טכניקות רגיעה, כאן ועכשיו, מודעות, מאפשר הרחקה לפני תכנון וניהול תגובה. כלי לויסות.

לימוד מודלים לפתרון בעיות - מה יהיה פונקציונאלי, ללא פעולה מתוך הרגש.

הגברת מוטיבציה - בחינת מוטיבציה לעבודה, מאמץ, למה אני רוצה לעבוד קשה? מה ייצא לי מזה?

#טיפול #צרכיםואנשיםמיוחדים #מחוננים